<h1>שו"ת הרשב"א ח"ג סימן רנ"ה</h1>
<h2>דף לא:</h2>
שאלת עכו"ם מהו שיטביל כלי ישראל, אחר שנודע כי הטבלת כלים מצוה מדברי סופרים עלינו הדבר הזה או על ידי שולחינו, והעכו"ם נתמעט מדין שליחות מצד שאינו בן ברית, הודיענו דעתך בזה. תשובה מה שאמרת שטבילת כלים מדברי סופרים לא כולי עלמא מודים בו, ומדברי (הרמב"ם) [הרמב"ן] ז"ל יראה שהוא סבור שהוא מדאורייתא, ופשטא דשמעתתא דשילהי ע"ז הכין משמע טפי. ומכל מקום כל לחולין לא בעי כונה, ואפילו לגבי נדה משום דכל לבעלה חולין היא איפליגו בה רב ור' יוחנן [חולין ל"א ע"א] רב אמר טהורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה ור' יוחנן אמר אף לביתה אסורה, וטעמא דרב אמרינן בעלה חולין היא וחולין לא בעי כונה, וסייעוה לרב מדתנן פירות שנשרו לתוך אמת המים ופשט ידיו מי שהיו ידיו טמאות ונטלן ידיו טהורות ופירות אינן בכי יותן, ורבה אותיב לרב נחמן מטבל לחולין והוחזק לחולין הוחזק אין לא הוחזק לא, ותירץ רב נחמן דהכי קאמר אעפ"י שהוחזק לחולין אסור למעשר, ותניא הכין כותיה ואמרינן לימא תהוי תיובתא לרבי יוחנן מהא, ואוקימנא דרבי יוחנן דאמר כרבי יונתן בן יוסי, ותו אקשינן ליה מדאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן נפלה סכין ושחטה וכו' ואמרינן מאן תנא דלא בעינן כונה לחולין בשחיטה אמר רבה רבי נתן היא, ופרקינן בהא אפילו רבי יונתן בן יוסי מודה מדגלי רחמנא מתעסק בקדשים דפסול מכלל דבחולין שרי, ולפי פשטה של שמועה משמע דרבי נתן בין בזה ובין בזה אמרה דכל לחולין לא בעינן כונה, אלא דרבי (יונתן) [יוחנן] לא פסק כותיה אלא בשחיטה וכסתם מתניתין וטעמא משום דגלי רחמנא מתעסק בקדשים פסול הא בחולין שרי, הא בעלמא לא אלא כרבי יוחנן בן יוסי, וכיון שכן הוה ליה מחלוקת רב ורבי יוחנן וקיימא לן כרבי יוחנן [ביצה ד' ע"א] אלא שהפוסקים פסקו כרב דלבעלה מותרת, ואפשר כן משום דמשמע (ד)התם דרב נחמן אית ליה כרב. ועוד נראה דלגבי טבילת כלים לא בעי שליחות דמנא תיתי, ואלו הטבילו ישראל שלא מדעת הבעלים עלתה לו טבילה, וכל היכא דלא בעינן שליחות אפילו טבילת עכו"ם למה לא תעלם. ועוד אפשר דטבילת עכו"ם אפילו לרבנן לא גרעה מירדה להקר. ומכל זה יראה לי שעלתה לו טבילה.
